לדלג לתוכן

אוטסה מושפג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוטסה מושפג
Ottessa Charlotte Moshfegh
לידה 20 במאי 1981 (בת 43)
בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
שם לידה Ottessa Charlotte Moshfegh
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופרת
מקום לימודים

ברנרד קולג' (תואר ראשון)

אוניברסיטת בראון (תואר שני)
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה סיפורת, מסות
סוגה

רומן

סיפור קצר
יצירות בולטות

איילין (2015)

שנת המנוחה והמרגוע שלי (2018)
בן זוג לוק ב. גובל
פרסים והוקרה

חברה באחוות וואלאס-סטגנר (2013–2015) פרס פימפטון לספרות (2013) פרס Frence Modern לפרוזה (2014) פרס Believer (2014) חברה באחוות MacDowell Colony (2016) פרס פן הוגו (2016)

פרס מאן בוקר (הרשימה הקצרה) (2016)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוֹטֶסה מוֹשְׁפֶג (באנגלית: Ottessa Moshfegh; נולדה ב-20 במאי 1981) היא סופרת אמריקאית. מוכרת בעיקר בזכות ספרה הפופולרי "שנת המנוחה והמרגוע שלי" (2018) ורומן הביכורים שלה "איילין" (2015), שזיכה אותה בפרס פן המינגוויי לספרי ביכורים, והיה מועמד לפרס חוג המבקרים וברשימה הקצרה לפרס מאן בוקר. שני הספרים תורגמו לעברית ויצאו לאור בהוצאת עם עובד. עד כה פרסמה שני ספרים נוספים, "Death in Her Hands", ו-"Lapvona", שטרם תורגמו לעברית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושפג נולדה ב-1981 בבוסטון, מסצ'וסטס בשם אוטסה שרלוט מושפג. אמה ילידת קרואטיה ואביה הוא יליד איראן ממוצא יהודי. הורי אמה לחמו בשורות הפרטיזנים נגד הנאצים, והורי אביה היו סוחרים עשירים בטהרן, עד שהמשפחה נאלצה להגר לארצות הברית בעקבות המהפכה האיראנית. שני הוריה הם מוזיקאים ולימדו בקונסרבטוריון למוזיקה של ניו אינגלנד, ועד גיל שבע כבר למדה לנגן בארבעה כלי נגינה שונים, בהם פסנתר וקלרינט. היא בעלת תואר ראשון באנגלית ותואר שני בכתיבה יוצרת, ובמהלך השנים 2013–2015 הייתה חברה באחוות וואלאס סטגנר לכתיבה באוניברסיטת סטנפורד.

מושפג עברה ממקום למקום לעיתים קרובות, ולאחר שהשלימה תואר ראשון באנגלית מברנרד קולג' בשנת 2002 עברה להתגורר בסין לתקופה, שם לימדה אנגלית ועבדה בבר פאנק. בגיל 24 חזרה לניו יורק ועבדה בהוצאת הספרים Overlook Press וכעוזרת אישית של הסופרת ג'ין סטיין, תקופה שהייתה לא פשוטה עבורה ובמהלכה חוותה דיסאוריינטציה, שכחה ועייפות כמו גם מספר תסמינים גופניים, שרק מאוחר יותר אובחנו כזיהום משריטת חתול. היא התקבלה ללימודי תואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת בראון שברוד איילנד ושמחה לעזוב את ניו יורק, כיוון שתיארה את החיים כסופרת בניו יורק כ"קלסטרופוביים". מלגת הלימודים באוניברסיטה איפשרה לה להקדיש את כל זמנה לכתיבה. היא התמקדה בתחילה בסיפורים קצרים, ובשנת 2014 פרסמה את הנובלה הראשונה שלה, "McGlue", שזכתה בפרס Fence Modern.

באוגוסט 2015 פרסמה את רומן הביכורים שלה, "איילין", שזכה לביקורות אוהדות. הספר נכנס לרשימה הקצרה של פרס מאן בוקר 2016, היה מועמד סופי לפרס חוג המבקרים וזכה בפרס פן הוגו. בשנת 2019 תורגם לעברית על ידי ברוריה בן־ברוך בהוצאת עם עובד. בינואר 2017 פרסמה את קובץ הסיפורים "געגועים לעולם אחר", שזכה גם הוא לשבחי הביקורות.

ביולי 2018 התפרסם הרומן השני של מושפג, "שנת המנוחה והמרגוע שלי", שזכה לפופולריות גם הוא. בשנת 2018 השחקנית והמפיקה מרגו רובי רכשה את הזכויות לספר תחת חברת ההפקה שבבעלותה LuckyChap Entertainment. בשנת 2021 תורגם הספר לעברית על ידי ליה נירגד בהוצאת עם עובד.

בנוסף במהלך שנת 2018 כתבה מושפג קטע למגזין גרנטה על אודות קשר שניהלה עם סופר מבוגר ממנה כשהייתה בת 17.

באוגוסט 2020 התפרסם הרומן השלישי של מושפג, "Death in Her Hands", אותו תיארה כ"סיפור של בדידות".

ביוני 2022 התפרסם הרומן הרביעי שכתבה, "Lapvona".

ב-21 בינואר 2023 הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל סאנדנס הסרט "איילין" המבוסס על ספרה של מושפג, בבימוי ויליאם אולדרויד.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושפג נשואה לסופר לוק ב. גובל, אותו פגשה במהלך ראיון. הם מתגוררים בפסדינה, קליפורניה.

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2013 פרס פימפטון לספרות מ-The Paris Review על ספרה "Bettering Myself".
  • 2014 פרס Frence Modern לפרוזה על הנובלה "McGlue".
  • 2014 פרס Believer על הנובלה "McGlue".
  • 2016 פרס פן הוגו על הרומן "איילין".
  • 2016 פרס מאן בוקר (הרשימה הקצרה) על הרומן "איילין".
  • 2018 מועמדות סופית The Story Prize על קובץ הסיפורים "Homesick for Another World".

עבודתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריה שתורגמו לעברית

  • איילין (2019), מאנגלית: ברוריה בן-ברוך; הוצאת עם עובד.
  • שנת המנוחה והמרגוע שלי (2021), מאנגלית: ליה נירגד; הוצאת עם עובד.

רומנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת קצרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוספים

נובלות/סיפורים

  • McGlue (2014)
  • My New Novel (2021)

סיפורים קצרים שהתפרסמו במגזינים

  • "Medicine", Vice
  • "Disgust" (alternately titled "Mr Wu"), The Paris Review, No. 202, Fall 2012
  • "Bettering Myself", The Paris Review, No. 204 Spring 2013
  • "Malibu", Vice, July 3, 2013
  • "The Weirdos", The Paris Review, No. 206, Fall 2013
  • "A Dark and Winding Road", The Paris Review, No. 207, Winter 2013
  • "No Place for Good People", The Paris Review, No. 209, Summer 2014
  • "Slumming", The Paris Review, No. 211, Winter 2014
  • "Nothing Ever Happens Here", Granta, Issue 131, Spring 2015
  • "The Surrogate", Vice, June 5, 2015
  • "Dancing in the Moonlight", The Paris Review, No. 214 Fall 2015
  • "The Beach Boy", The New Yorker, January 4, 2016
  • "The Locked Room", The Baffler, Spring 2016
  • "An Honest Woman", The New Yorker, October 24, 2016
  • "Love Stories", Vice, December 5, 2016
  • "Brom", Granta, Issue 139, 2017
  • "The Pornographers", Vice, March 26, 2017
  • "I Was a Public Schooler", The Paris Review, No. 233, Summer 2020
  • "The Imitations", Apartamento, No. 27, May 17, 2021

מאמרים ומסות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוטסה מושפג בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוטסה_מושפג&oldid=39216355"